שרת האוצר של הודו, נירמלה סיתראמן, סבורה שעודף נזילות בשוק המניות המקומי תרם לביצועיו החלשים ועלול להמשיך להכביד עליו. בריאיון בשולי מפגשי קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי בבנגקוק, היא הסבירה שהזמינות הגבוהה של נזילות מאפשרת למשקיעים גם לצאת ממניות בקלות. לצד זאת, היא טענה כי יסודות הכלכלה ההודית תקינים.
חולשת המניות מול עמידות הכלכלה
מתחילת השנה ועד למועד הדיווח, מדדי המניות המרכזיים בהודו ירדו בכמעט 12%, לפי נתוני LSEG שהובאו בדיווח. זאת, בשעה שהצמיחה הכלכלית במדינה הפגינה עמידות מול אי־ודאות בסחר וזעזועים גיאופוליטיים. סיתראמן מנתה את המשך יציאת ההון כאחד הסיכונים הגדולים הניצבים בפני הודו ב־2027.
הזרים מוכרים, הקרנות המקומיות מגייסות
לפי נתוני חברת הפיקדונות ההודית NSDL שצוטטו בדיווח, משקיעי תיק זרים מכרו מתחילת השנה מניות הודיות בהחזקה ישירה בהיקף של יותר מ־$33 מיליארד. מנגד, לפי נתוני איגוד קרנות הנאמנות בהודו, קרנות נאמנות הודיות המתמחות במניות רשמו גיוסים נטו בכל חודש מאז מרץ 2021. מדובר במכירות מניות מצד הזרים ובכניסת כספים לקרנות המקומיות — לא בנתון על רכישות מניות שביצעו הקרנות.
התחרות על הכסף: בינה מלאכותית וארצות הברית
סיתראמן הביעה דאגה ממשיכת ההון להשקעות בבינה מלאכותית ולארצות הברית, במקום לפיזור בין מדינות וענפים. לדבריה, הודו לא קיבלה השקעות מהסוג שהגיע לתחומי שיפוט אחרים במסגרת גל הבינה המלאכותית.
השרה מציגה גם צד מגן
לצד החשש מהסטת השקעות, סיתראמן טענה כי הודו לא תיפגע מהשלכות של התפוצצות אפשרית של בועת הבינה המלאכותית. זו הערכה שלה, ולא תוצאה שכבר נבחנה. השרה הוסיפה כי הודו כבר אינה משתרכת מאחור בטכנולוגיות מתקדמות, וכי נעשות בה השקעות להקמת ייצור מוליכים למחצה.
ניתוח: בין מצב הכלכלה לתנועות ההון
ההבחנה העולה מדברי השרה היא בין הערכתה ליסודות הכלכלה לבין החשש שלה מפני יציאת הון. היא אינה מציגה את טענתה בדבר יסודות תקינים כביטול הסיכון להמשך יציאת כספים. גם דבריה על הגנה אפשרית מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית הם הערכה לגבי תרחיש מסוים, ולא הבטחה לחסינות של שוק המניות מירידות.