הנכסים של ישראלים בחו״ל עברו טריליון דולר: מה מלמד המאזן החיצוני

מלאי הנכסים גדל

נכסי תושבי ישראל בחו״ל הסתכמו בסוף יוני 2026 בכ־1.013 טריליון דולר, לאחר עלייה של כ־92 מיליארד דולר ברבעון השני. מדובר בגידול של כ־10%. הפרסום מ־17 בספטמבר מייחס את העלייה בעיקר להתייקרות נכסים ולהשקעות נטו בניירות ערך זרים. זוהי תמונת מאזן לסוף הרבעון, ולא נתון על תנועה יומית בשוק.

גם ההתחייבויות עלו

ההתחייבויות של המשק כלפי חו״ל גדלו באותה תקופה בכ־39 מיליארד דולר לכ־697 מיליארד דולר. עודף הנכסים על ההתחייבויות הגיע לכ־316 מיליארד דולר, עלייה של כ־53 מיליארד. הפירוט מצביע על כך ששני צדי המאזן התרחבו: תושבי ישראל החזיקו יותר נכסים בחו״ל, ובמקביל גדל היקף ההתחייבויות כלפי משקיעים מחוץ לישראל.

מלאי אינו זרם

הסבר: כאשר מניה שנרכשה בעבר מתייקרת, ערך ההחזקה גדל בלי שבוצעה קנייה חדשה. לכן עלייה במלאי נכסים אינה שקולה להעברת אותו סכום של כסף אל מעבר לים. כדי להבין את התנועה נדרש להפריד בין עסקאות שבוצעו לבין שינויי מחיר ומטבע. ההבחנה מונעת מסקנות מהירות על יציאת הון מתוך נתון מאזן בלבד.

עודף מצרפי אינו קופה משותפת

עודף ברמת המשק אינו אומר שלכל חברה או משק בית יש יותר נכסים מחובות. הבעלים של נכס מסוים אינם בהכרח החייבים בצד השני של החשבון, והנזילות יכולה להיות שונה. נכס לטווח ארוך אינו זהה למזומן זמין. לפיכך, המאזן המצרפי שימושי להבנת החשיפה הכוללת, אך אינו מתאר יכולת תשלום של לווה מסוים.

שני צדדים לחשיפה בינלאומית

מבחינה כלכלית, החזקת נכסים במדינות שונות עשויה לפזר מקורות הכנסה, ובאותה עת לחשוף את המחזיקים לתנודות בשערי מטבע ובשווקים זרים. גם השקעה זרה בישראל יכולה לממן פעילות ולהוסיף קשרים פיננסיים. ההשפעה תלויה בסוג הנכס, במועדי ההתחייבויות ובהרכב המחזיקים; הגודל הכולל לבדו אינו מספק תשובה אחידה לגבי הסיכון.

מה חשוב להשוות

המשך המעקב צריך להתמקד בהרכב ובגורמי השינוי, ולא רק בחציית רף עגול כמו טריליון דולר. השוואה בין רבעונים תראה אם הצמיחה נשענת על השקעות נוספות או בעיקר על תמחור. הנתונים כאן מתייחסים ליוני, אף שנבחנו באוקטובר. אין בהם הוכחה לתשואה עתידית או בסיס לקביעה שכל נכס בחו״ל מתאים לכל משקיע.