בהרי יוטונהיימן בנורווגיה מצאו ארכיאולוגים 48 חצים קדומים באזורים שבהם הקרח נמס. בין הממצאים ראש חץ מצפחה שתוארך ללפני 5,000 עד 6,000 שנה. לפי החוקרים, נסיגת הקרח חושפת שכבות קדומות יותר ואת החפצים שבתוכן, ובה בעת מסירה את ההגנה שאפשרה להם לשרוד.
עדויות לציד בהרים
החצים נמצאו בעונת החפירות האחרונה המתוארת בדיווח, כ-320 קילומטרים מצפון-מערב לאוסלו. החוקרים קושרים את הממצאים לציד איילי צפון בתקופות האבן והברונזה. העבודה התמקדה באזורי קרח סמוך לקרחונים לנגפונה, סטורפונה והנדקלפונה שבהר קוויטינגסקיולן.
עץ, אבן וקונכייה
לצד ראש החץ העתיק מצאו החוקרים חץ כבן 3,600 שנה שנשמר בשלמותו, לרבות מוט העץ. ראשו יוצר מקונכייה של צדפת מים מתוקים, ובאזור נמצאו גם ראשי חצים מעצם ומברזל. מגוון החומרים אינו מוגבל לכלי הציד: במסגרת התוכנית התגלו גם נעליים וחרבות ויקינגיות, וחלק גדול מהפריטים עשוי מעץ ומעור — חומרים שבדרך כלל מתפרקים עם הזמן.
מה הקרח שמר
הממצאים נאספים במסגרת תוכנית הארכיאולוגיה הקרחונית Secrets of the Ice, הפועלת באזור מאז 2006 בשיתוף מועצת מחוז אינלנד והמוזיאון לתולדות התרבות באוסלו. לפי הדיווח, במהלך 20 שנות פעילות התוכנית נמצאו יותר מ-5,000 פריטים ב-73 אתרים ארכיאולוגיים. החוקרים מדגישים את שימור החומרים בקרח כמאפיין שמאפשר ללמוד מן החפצים שנותרו בו.
שכבות ישנות יותר נחשפות
כאשר החלו הסריקות בהרי יוטונהיימן ב-2006, חלק גדול מהחפצים שהתגלו היה בן פחות מ-2,000 שנה. לפי החוקרים, מאז הצטמצמו הקרחונים ואזורי הקרח שבהם הם עובדים; הם מייחסים את חשיפת השכבות הקדומות לשינויי אקלים שנגרמו מפעילות אנושית. להערכתם, חלק גדול מהממצאים היה נשאר קפוא אלמלא ההתחממות ושינויי האקלים.
מן ההר אל השימור
לפי הארכיאולוג אספן פינסטאד, הממצאים מהעונה האחרונה מיועדים לשמירה במרכז ההרים הנורווגי ולהצגה בתצוגה מקוררת, ובהמשך לתהליכי שימור נוספים במוזיאון לתולדות התרבות. ניתוח: חשיבות התגלית טמונה אפוא לא רק בגיל החצים או בחומרים שמהם יוצרו, אלא במתח בין האפשרות לחקור אותם לבין אובדן סביבת הקרח ששמרה עליהם.