גובה, חום וצבע: שלוש דרכים לראות את אל ניניו מהחלל
בדיווח מ־15 באוקטובר 2026 מציגה נאס״א תצפיות על אל ניניו באמצעות גובה פני הים, טמפרטורת המים וצבעם. השילוב מחבר בין תנועת חום באוקיינוס השקט לבין שינויים בתנאים שבהם משגשג הפיטופלנקטון, בסיס מארג המזון הימי.
הסימן שמתחת לפני המים
אחד הרמזים המוקדמים שתיארה נאס״א הופיע בינואר 2026: גל קלווין של מים חמים זוהה סמוך למיקרונזיה, במערב האוקיינוס השקט. גלים אלה מעבירים חום מערבה למזרחה; לפי הדיווח, בתחילת אפריל כבר הגיעו הגלים למזרח האוקיינוס, וטמפרטורות פני הים החלו לעלות. המעקב אחר הגובה נעשה בין היתר באמצעות לווייני Sentinel-6, המודדים את גובה המים ברחבי האוקיינוס מדי 10 ימים.
כשהמים והרוח משנים כיוון
לפי ההסבר של נאס״א, המים החמים מחממים את האוויר שמעליהם וגורמים לו לעלות. השינוי בלחצי האוויר מחליש, ולעיתים אף הופך, את רוחות הסחר הנושבות בדרך כלל מאמריקה לכיוון אסיה. כך מתחזקות ההתחממות ועליית מפלס הים במזרח האוקיינוס השקט. גם התפשטות המים בחימום תורמת לעלייה המקומית בגובהם.
מפת החום מוסיפה שכבה
לצד מדידות הגובה, נאס״א מציגה מפות טמפרטורה המשלבות נתונים ממכשירי לוויין, ממצופים ומחיישנים בספינות. בתצפיות המתוארות בדיווח התרחבה במהלך האביב רצועת המים החמים מהרגיל, ממרכז האוקיינוס השקט ועד חופי דרום אמריקה. לפי נאס״א, חום ולחות העוברים מהים לאטמוספרה יכולים להשפיע על דפוסי גשם ומזג אוויר ברחבי העולם.
כחול יותר, ולא רק לעין
שכבת התצפית הנוספת מגיעה מלוויין PACE: לפי נאס״א, המים באזור המשווני של האוקיינוס השקט נעשו כחולים יותר בחודשים שקדמו לפרסום. חלק מצבע האוקיינוס נובע מפיטופלנקטון, יצורים מיקרוסקופיים שבבסיס מארג המזון הימי. במהלך אל ניניו, היחלשות רוחות הסחר מצמצמת את עלייתם של מים עמוקים ועשירים בחומרי הזנה; כאשר אספקת חומרי ההזנה מוגבלת, כמות הפיטופלנקטון פוחתת.
מה מוסיפה התצפית החדשה
זהו אירוע אל ניניו הראשון מאז שיגור PACE ב־2024. המכשיר למדידת צבע האוקיינוס שעליו צופה במאות אורכי גל, והחוקרים משתמשים בנתונים לחישוב מדד של צבע ממוצע. במפת 2026 המתוארת בדיווח מצטמצם האזור הירקרק לאורך קו המשווה במערב האוקיינוס השקט, וגוון כחול יותר תופס את מקומו — סימן לפחות פיטופלנקטון. להשוואה, במפת 2025 האזור הירקרק נשאר יציב לאורך הזמן.
פרשנות: לא תמונה אחת, אלא קשר בין מדידות
הערך של הצגת השכבות יחד הוא באפשרות לקרוא את האירוע מעבר למפת חום בלבד: הגובה ממחיש את תנועת המים והחום, הטמפרטורה את ההתחממות בפני הים, והצבע את השינוי הקשור לפיטופלנקטון. זו דרך להציג את אל ניניו כתהליך פיזיקלי וביולוגי משולב, בלי להפוך את המפות לבדן לתחזית מקומית של מזג האוויר.