הבעיה מתחילה לפני השאלה
אריאל אסרף, מייסד שותף ומנכ״ל קורלוג'יקס, טוען כי היכולת של סוכני AI לחקור תקלות תלויה לא רק במודל, אלא גם בנתונים שנותרו זמינים לבדיקה. בטור עמדה שפורסם ב־17 באוקטובר 2026 הוא מצביע על מגבלה בסיסית: סוכן עשוי להריץ שאילתה תקינה ולנסח הסבר משכנע, אף שמאגר הנתונים שעליו הסתמך אינו שלם. החלפת המודל, לדבריו, אינה מחזירה אירוע שלא נשמר.
מה נשמר — ומה אבד בדרך
אסרף מסביר כי עלות השמירה של נתוני טלמטריה מפורטים הובילה צוותים לבחור אילו נתונים לשמר בהתאם ללוחות הבקרה ולחקירות שצפו מראש. כך, המידע הזמין לבדיקה משקף את השאלות שכבר ידעו לשאול. סוכן שמבקש לבדוק הסבר אחר עלול לגלות שעקבת פעולה לא נשמרה בשל דגימה, ששדה רלוונטי הוסר או שתקופת שמירת היומנים הסתיימה. מבחינתו, אלה גבולות החקירה שהסוכן יורש מהמערכת.
הגישה שקורלוג'יקס מתארת
כמענה לאתגר, אסרף מתאר גישה שקורלוג'יקס החלה לפתח שבע שנים לפני כתיבת הטור: ניתוח הטלמטריה עם הגעתה, שמירתה בפורמט פתוח באחסון האובייקטים של הלקוח ותשאול ישיר שלה. הוא מציין שהדרך הייתה בתחילתה איטית, יקרה ולעיתים לא יציבה, וכי הצוותים השקיעו שנים בעיבוד זרמי נתונים, בארגון ובכתיבת המידע ובמנוע השאילתות DataPrime. המטרה שהוא מייחס לעבודה הזאת היא לאפשר חקירה של מידע היסטורי גם כשעולה שאלה שלא הוגדרה מראש.
גם תשובה ריקה דורשת הסבר
לפי אסרף, עבודת הסוכן היא רצף שבו כל תוצאה עשויה להוביל לשאילתה נוספת. לכן יש להבחין בין שאילתה שהושלמה, שאילתה שהחזירה רק חלק מהמידע ושאילתה שלא מצאה אירועים תואמים. הוא מדגיש גם שאין צורך להזין את מלוא ההיסטוריה להנחיה של המודל: הסוכן צריך לשלוף את הראיות הנדרשות בתוך גבולות הרשאותיו. אם הוא מציע שינוי, יש לבדוק את הבסיס להצעה ולאכוף הרשאה לפני הביצוע.
לא להסתפק בהודעת ״תוקן״
כדי להמחיש את מבחן התוצאה, אסרף משתמש בדוגמה של העברה בנקאית שנכשלה — לא בדיווח על תקלה בבנק מסוים. בדוגמה הזאת, הצהרת הסוכן שהבעיה תוקנה אינה מספיקה: צריך לראות שההעברות שוב מצליחות, גם אצל הלקוחות שנפגעו. לטענתו, לשם כך נדרשת יכולת לבחון יחד את האירועים הטכניים ואת התוצאה העסקית, ולעקוב אחר השאלה אם השינוי אכן הועיל.
פרשנות: מבחן לנתונים, לא רק לסוכן
המשמעות של הטיעון היא שהערכת סוכן אינה מסתיימת באיכות ההסבר שהוא מנסח. במסגרת שאסרף מציע, יש לבדוק גם על איזה מידע נשען ההסבר, האם החקירה נתקלה בנתונים חלקיים, והאם הפעולה שבאה בעקבותיה שיפרה את התוצאה בפועל. זו עמדה של מנכ״ל המתאר גם את הגישה שפיתחה חברתו; הטור מציג את הנימוקים לגישה, ולא מדידה השוואתית של ביצועיה מול חלופות.