קרן העושר של נורווגיה עשויה לקבל אפשרות להשקיע בחברות ביטחוניות שההשקעה בהן אסורה עליה כיום. ועדת גיידרם העצמאית המליצה לשנות את כללי האתיקה החלים על הקרן, לרבות ההגבלות הנוגעות לייצור נשק גרעיני. מדובר בהמלצות ולא בהחלטת השקעה: הדוח אינו מביא כשלעצמו לצירוף חברות לתיק הקרן או להוצאתן ממנו.
החריג המוצע לאיסור הגרעיני
הוועדה מציעה להשאיר את הקריטריון העוסק בנשק גרעיני, אך לשנות את תחולתו: לאפשר השקעה בחברה המייצרת נשק כזה אם היא ממוקמת במדינה המוכרת כמדינת נשק גרעיני במסגרת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, והיא בעלת ברית של נורווגיה. לפי הוועדה, השינוי יוכל לאפשר מחדש השקעה בכמה חברות אירופיות ואמריקאיות המייצרות רכיבים לנשק גרעיני. הכללים הקיימים מונעים השקעה, בין היתר, באיירבוס, בואינג ולוקהיד מרטין בשל תרומתן לייצור נשק גרעיני.
לא פתיחה ראשונה לתעשייה הביטחונית
הקרן כבר מחזיקה מניות של חברות ביטחוניות, ובהן ריינמטאל ולאונרדו. ההצעה אינה אפוא מעבר מאיסור כולל על השקעות ביטחוניות להיתר גורף, אלא שינוי בגבולות ההשקעה המותרת. לצד ההקלה בתחום הגרעיני, הוועדה מציעה לאפשר השקעה בחברות המייצרות נשק שנורווגיה זקוקה לו להגנתה, ולהסיר את הדרישה לבחון אם מדינות משתמשות במוצרי יצרניות הנשק בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי.
בין כללי אתיקה ללחץ מדיני
הוועדה מנמקת את בחינת המסגרת האתית באי־יציבות גיאופוליטית, במלחמות במזרח התיכון ובאוקראינה ובחששות לביטחון האנרגיה. היא גם מזהירה שממשלות אחרות עלולות לפרש החרגת חברות מטעמים אתיים כמדיניות של ממשלת נורווגיה, ושצעדי תגמול עלולים לפגוע בקרן ובאינטרסים נורווגיים אחרים. במישור המוסדי, היא ממליצה להשאיר את מועצת האתיקה פעילה, אך להגביל אותה לניתוח הפרות של הכללים בידי חברות, במקום לייעץ למנהלי הקרן אילו צעדים לנקוט.
התנגדות מצד ארגוני זכויות וסיוע
אמנסטי בנורווגיה הזהיר שההצעות עלולות להחליש אחריותיות והגנות על זכויות אדם, וטען ששינוי אמות המידה של הקרן עשוי להשפיע גם על משקיעים וחברות מחוץ לנורווגיה. הצלב האדום הנורווגי התנגד לפתיחת האפשרות להשקיע ביצרניות נשק גרעיני, והזהיר שהמהלך עלול להחליש את ההוקעה הבינלאומית של כלי הנשק האלה. אלה עמדות הארגונים ביחס להשלכות ההצעה, ולא תוצאות שכבר הוכחו.
ההכרעה עוד לפני הפרלמנט
ההמלצות מיועדות כעת להליך התייעצות ציבורי. משרד האוצר אמור להציע מסגרת אתית חדשה במסמך מדיניות באביב, והצבעה בפרלמנט צפויה באמצע 2027. עד ההכרעה יישארו בתוקף ההוראות הזמניות: הבנק המרכזי אינו רשאי לקבל החלטות חדשות על החרגת חברות או הכנסתן לרשימת מעקב, אלא רק לבטל החלטות קודמות כאלה. ניתוח: המחלוקת אינה רק אילו מניות תוכל הקרן לקנות, אלא גם מה יהיה תפקידו של הפיקוח האתי בקבלת ההחלטות.
