מחלוקת על המזומן
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', קרא לביטול שטר ה-200 שקל והעלה גם אפשרות רחבה יותר של ביטול השימוש במזומן. את הדברים אמר בכנס לשכת יועצי המס, בשיחה עם נשיא הלשכה ירון גינדי. מנגד, בנק ישראל הודיע שאין בכוונת הנגיד לבטל שטרות או לשנות את הרכב השטרות שבמחזור. מדובר אפוא בעמדה שהציג מנהל רשות המסים, ולא בהודעה על ביטול שטר.
הערכת גבייה, לא הכנסה מובטחת
אהרונוביץ' קשר את הצורך בצעדים נוספים לתקציב 2027–2028, שאותו תיאר כקשה במיוחד, ולדרישות מערכת הביטחון. להערכתו, הפסקה מוחלטת של השימוש במזומן בישראל עשויה להוסיף לגביית המסים 20–30 מיליארד שקל בשנה. זו הערכה שהציג ביחס לביטול המזומן כולו; אין להציגה כתחזית להכנסה מביטול שטר ה-200 בלבד.
הסמכות נשארת אצל הנגיד
בתגובתו הדגיש בנק ישראל כי ההחלטה על ביטול שטרות מסורה בחוק לנגיד. הבנק מסר כי לא הובא בפני הנגיד בסיס מקצועי שמצדיק ביטול של שטר מסוים. בכך הציב הבנק מול עמדת אהרונוביץ' גם גבול מוסדי וגם התנגדות מקצועית: מי שמציע את המהלך אינו בעל הסמכות לבטל את השטר, והגורם המוסמך הודיע שאינו מתכוון לעשות זאת.
גם הרווחים הכלואים על הפרק
אהרונוביץ' העלה בכנס אפשרות נוספת: להגדיל את שיעור הרווחים שחברות נדרשות לחלק כדיבידנד כדי להימנע מתשלום מס הרווחים הכלואים. לפי האפשרות שתיאר, השיעור יעלה ל-8% במקום 6% כיום. גינדי הסתייג מהכיוון הזה ותיאר את הנושא כמוקד דאגה מרכזי של המגזר העסקי. הדברים הוצגו כאפשרות להחמרה, לא כשינוי שכבר נכנס לתוקף.
בחינה נוספת ב-2027
באשר לאפשרות של ביטול מס הרווחים הכלואים, אהרונוביץ' הביע ספק שהדבר יתרחש. לדבריו, ביטול יחייב מציאת מקור תקציבי חלופי, אף שאפשר לבצע התאמות במס. הוא גם אמר שטרם השתכנע שהמס פוגע במשק, ושהזמן שחלף אינו מספיק להכרעה בשאלת השפעתו על הצמיחה. את הבדיקה הנוספת בנושא הוא ייחס ל-2027.
המשמעות: להבחין בין הצעה להחלטה
פרשנות: שני הנושאים שעלו בכנס נוגעים לדרכים שבהן מבקש מנהל רשות המסים להגדיל או לשמר הכנסות, אך מעמדם אינו זהה להחלטת מדיניות מחייבת. בסוגיית המזומן ניצבת מול הקריאה לביטול שטר התנגדות מפורשת של בנק ישראל; בסוגיית הרווחים הכלואים הועלתה אפשרות לשינוי התנאי לחלוקת דיבידנד, לצד נכונות לבחון התאמות. אין בדברים בסיס להצגת ביטול המזומן או העלאת שיעור החלוקה כמהלכים שכבר הוכרעו.