ראש ממשלת יפן, סנאה טאקאיצ'י, דחתה בפרלמנט את הביקורת המייחסת לה אחריות לחולשת הין ולריבית הגבוהה במדינה. דבריה נאמרו בתשובה לשאלה של חבר האופוזיציה יושיפומי האמנו על גיבוש תקציב משלים שני. טאקאיצ'י אמרה כי ממשלתה תחזק את האמון בין באמצעות בניית כלכלה חזקה — יעד שהציגה, ולא תוצאה שכבר הושגה.
מטבע חלש, תשואות גבוהות
במהלך כהונתה עלו תשואות איגרות החוב הממשלתיות של יפן לשיאים של עשרות שנים, בעוד הין נחלש לרמתו הנמוכה ביותר מאז 1986. חולשת המטבע הביאה להתערבות בשוק מטבע החוץ מצד טוקיו וגם מצד וושינגטון כדי לתמוך בין. אלה ההתפתחויות שברקע הביקורת שטאקאיצ'י דחתה; עצם התרחשותן בתקופת כהונתה אינה הוכחה לאחריות אישית שלה.
שאלת המימון
טאקאיצ'י אמרה כי בכוונת הממשלה לשלוט באופן הולם בהיקף הנפקת איגרות החוב. הדברים נאמרו בעת שהבנק המרכזי של יפן מעלה את ריבית המדיניות וממשיך בתהליך נרמול המדיניות המוניטרית, לצד העלייה בתשואות. בכך ניצבת הצהרת הממשלה על ניהול ההנפקות לצד שינוי בתנאי הריבית שבהם פועל שוק החוב.
ההוצאה מול היקף ההנפקות
מוקדם יותר השנה הציגה טאקאיצ'י תוכנית להפחתת המס על מזון ותקציב משלים. צעדים אלה העלו את האפשרות שיפן תידרש להנפיק עוד איגרות חוב כדי לממן את הוצאות הממשלה. מנגד, טאקאיצ'י אמרה כי היקף ההנפקות הכולל לשנת 2026 יישאר כפי שנקבע בתוכנית התקציב המקורית. זו עמדתה המוצהרת באשר למימון, ולא אישור לכך שצורכי המימון כבר הוכרעו.
ספקנות ביחס לחוב
יספר קול, מנהל מומחה בקבוצת מונקס, הביע ספקנות באפריל, בעת ההכרזה על התקציב המשלים. לטענתו, הגדלת ההוצאות אינה אפשרית בלי להגדיל את החוב. עמדתו מציבה סימן שאלה מול הבטחת טאקאיצ'י לשמור על היקף ההנפקות המתוכנן; היא אינה נתון על היקף ההנפקות שיבוצע בפועל.
פרשנות: שתי שאלות שונות
יש להבחין בין טענת אחריות פוליטית לתנועות במטבע ובריבית לבין השאלה כיצד תמומן המדיניות התקציבית. טאקאיצ'י דחתה את הראשונה והציגה עמדה לגבי השנייה: חיזוק האמון במטבע באמצעות הכלכלה, ושליטה בהנפקות לצד שמירה על התכנון השנתי. המחלוקת שנותרה היא הפער בין ההצהרה על היקף ההנפקות לבין האפשרות שההוצאות יצריכו גיוס חוב נוסף.