על החוף — עדיין לא בבית
בתחילת אוקטובר 2026 הגיע קארל בושבי לחוף שייקספיר שליד דובר, ועלה על אדמת בריטניה לראשונה מאז 1998. עד לנקודה הזאת עבר כ-50 אלף קילומטר במסע שהחל בדרום צ'ילה. ההגעה לבריטניה אינה סוף המסע: לפי התיאור, החזרה לביתו עדיין הייתה צפויה בהמשך, אחרי 28 שנים בדרכים.
הכללים שקבעו את הדרך
בושבי, צנחן בריטי לשעבר, יצא מפונטה ארנס ב-1 בנובמבר 1998, כשהיה בן 29 ובכיסו 500 דולר. הוא תכנן להגיע לאנגליה בתוך 12 שנה, וקבע שלא יתקדם באמצעות כלי תחבורה ושלא יחזור הביתה לפני שיגיע אליו ברגל. את הציוד נשא בעגלה שבנה בעצמו. בהמשך שילב במסלול גם שחייה, תוך הקפדה לחזור לנקודה שבה עצר.
כשהקרח מזיז את המסלול
אחד מפרקי המסע היה חציית מצר ברינג ב-2006 לצד ההרפתקן דימיטרי קיפר. השניים התקדמו על קרח ושחו בין גושים שנפרדו זה מזה; הסחיפה האריכה את הדרך מ-90 קילומטר ל-240. הם הגיעו לחופי רוסיה לאחר 14 ימים. אלא שההגעה לחוף לא הבטיחה את המשך הדרך: בושבי נעצר בשל כניסה שלא דרך מעבר גבול רשמי, והוחזק במעצר כשמונה שבועות, עד שהתקבל ערעורו וניתן לו להמשיך.
העצירות שלא נבעו מהמרחק
גם מימון ואשרות עיכבו את המסע. בעקבות המשבר הכלכלי של 2008 אבדו לבושבי נותני החסות, והוא שהה במקסיקו עד שנמצאו נותני חסות חדשים ב-2010. בהמשך הוטל עליו איסור כניסה לרוסיה, שבוטל ב-2014. בסוף 2019 נעצרה התקדמותו בגבול טורקמניסטן–איראן, משום שלא הצליח להיכנס לאיראן; לאחר מכן פרצה מגפת הקורונה, וההמתנה נמשכה כמעט חמש שנים.
הפתרון עבר במים
באוגוסט 2024 שחה בושבי עם צוות קטן מקזחסטן לאזרבייג'ן: כ-288 קילומטר במשך 31 יום. בלילות ישן בסירת ליווי, ובבקרים שב למים בנקודה שבה הפסיק. גם בדרך לבריטניה נדרש לשנות את אופן ההתקדמות: בקשתו ללכת במנהרת השירות שמתחת לתעלת למאנש נדחתה. הוא חצה את התעלה בשחייה, וצבר כ-20 שעות במים במשך שלושה ימים, עם לינה על סירה וחזרה לנקודת העצירה.
המחיר של אי־החזרה
במשך שנות המסע לא שב בושבי לביתו, גם לא לביקור. בנו אדם היה בן שמונה כשאביו יצא לדרך, ולפי התיאור טס לפגוש אותו ארבע פעמים בלבד. על החוף בבריטניה המתינו לבושבי אביו, אחיו וחברים, וגם הבמאי ורנר הרצוג וצוות המפיקים עליו סרט תיעודי. לצד ההישג הגאוגרפי נותרה שאלת ההתחלה מחדש: בושבי תיאר חזרה ללא רכוש מלבד מה שבעגלה, כשסיפור המסע עתיד לשמש בסיס לסרט, לספר ולהרצאות.