הדולר התאושש בכ-11% מהשפל במאי. בעדכון שפורסם ב-17 באוקטובר 2026 נמסר כי המטבע האמריקאי עלה ב-0.2% לרמה של 3.1116 שקלים. נקודת המוצא להתאוששות המתוארת הייתה שפל של 2.80 שקלים בסוף מאי. ברקע הציג הדיווח שני מוקדים: נתוני המחירים בארה״ב והקשר שבין השקעות המוסדיים בחו״ל לבין פעילותם בשוק המטבע.
תמונת המטבעות
לצד הדולר נרשמה התחזקות גם במטבעות אחרים מול השקל: היורו עלה ב-0.2% לרמה של 3.482 שקלים, והפאונד עלה ב-0.5% לרמה של 4.132 שקלים. בנפרד מנתון העדכון, נמסר כי הדולר סיים את המסחר ביום שישי ברמה של 3.1117 שקלים, ובמהלך המסחר הגיע ל-3.1168 שקלים. אלה נתונים המתייחסים לנקודות שונות במסחר, ולא שער יחיד.
הפתעות במדדי המחירים
לפי הדיווח, מדד המחירים לצרכן בארה״ב הצביע על קצב שנתי של 3.7%, לעומת צפי של 3.6%. הדיווח ייחס לפרסום התחזקות של הדולר הן מול השקל והן מול מטבעות מובילים נוספים. גם נתוני המחירים ליצרן לחודש ספטמבר תוארו כגבוהים מהצפי: עלייה של 1.3% בחישוב חודשי ושל 6.3% בחישוב שנתי.
ההסבר הנוסף: גידור השקעות בחו״ל
ד״ר בלה ברדה ברקת, שהוצגה כיזמת ופרשנית מאקרו־כלכלית וגאופוליטית, הציעה הסבר שאינו מתמקד רק בישראל. לדבריה, חשיפה משמעותית יותר של קרנות הפנסיה והמוסדיים לנכסים בחו״ל מגבירה את רגישות שער החליפין לתנודות בשוקי העולם ולפעולות גידור. היא הדגישה כי התחזקות הדולר אינה מוכיחה כשלעצמה היחלשות של הכלכלה הישראלית.
כיצד עשוי להיווצר לחץ על השקל
לפי ההסבר של ברדה ברקת, ירידות במניות בארה״ב עשויות להביא מוסדיים לרכוש דולרים לצורך התאמת הגידור, ובכך להוסיף לחץ על השקל. היא קשרה את הדיון גם לחששות מעלויות המימון של תשתיות בינה מלאכותית ולתמחור חברות הטכנולוגיה בארה״ב. מדובר במנגנון אפשרי שהציגה הפרשנית, ולא בנתון על רכישות דולרים שבוצעו בפועל במהלך המסחר המתואר.
פרשנות: להפריד בין השער לבין ההסבר
ההבחנה החשובה היא בין תנועת המטבע שנמסרה בדיווח לבין ההסבר האפשרי לפעילות המוסדיים. נתוני השער מציגים התאוששות מהשפל; דברי ברדה ברקת מציעים דרך להבין כיצד השקעות מעבר לים עשויות להשפיע על השקל. את האפשרות הזאת אין לקרוא כקביעה שכל העלייה נבעה מגידור, או כתחזית להמשך כיוון המסחר.