המעבר לייצוג דיגיטלי של ניירות ערך מציב שאלה נוספת לצד הטכנולוגיה: באיזה כסף תושלם העסקה? במאמר פרשנות של ד״ר בלה ברדה ברקת מוצגות שתי גישות: באירופה, חיבור עסקאות בנכסים טוקניזיים לכסף של הבנק המרכזי; בארצות הברית, התפתחות של מטבעות יציבים דולריים ופיקדונות בנקאיים טוקניזיים באמצעות גופים פרטיים. זו השוואה בין כיווני התפתחות, ולא דיווח על מעבר שהושלם בכל אחד מהשווקים.
הנכס הדיגיטלי אינו אמצעי התשלום
טוקניזציה מתוארת במאמר כייצוג דיגיטלי של מניות, אג״ח ונכסים נוספים על תשתיות מבוזרות. פרשנות: מבחינת שוק ההון, יש כאן שתי שאלות נפרדות — כיצד מיוצג הנכס הנסחר, וכיצד משולם הכסף תמורתו. שינוי בתשתית שבה מוחזק או מועבר הנכס אינו מספק, כשלעצמו, תשובה לשאלת אמצעי התשלום. ההבחנה הזאת היא הבסיס להשוואה בין המסלולים שמציגה הכותבת.
אירופה: חיבור לכסף של הבנק המרכזי
לפי המאמר, הבנק המרכזי האירופי השיק את Pontes כדי לאפשר סליקת עסקאות בנכסים טוקניזיים בכסף של הבנק המרכזי. המאמר קושר את המהלך לניסויי היורוסיסטם ב־2024, שנערכו בתשע מדינות ובהיקף מצטבר של כ־1.6 מיליארד אירו. הכותבת מפרשת את הגישה האירופית כניסיון לאפשר שימוש בתשתיות חדשות להעברת נכסים, תוך שמירת החיבור של התשלום למערכת המוניטרית הציבורית.
ארצות הברית: מסגרת לאמצעי תשלום פרטיים
בצד האמריקאי, המאמר מתאר התפתחות של מטבעות יציבים דולריים, פיקדונות בנקאיים טוקניזיים ותשתיות של בנקים וחברות פרטיות. לפי המאמר, חוק GENIUS נחתם ב־2025 וקבע מסגרת פדרלית למטבעות יציבים לתשלומים, לרבות דרישות לגיבוי בנכסים נזילים. ברקת מציגה זאת כגישה המאפשרת לגופים פרטיים להפיץ אמצעי תשלום דיגיטליים דולריים, במקום להעמיד במרכז מטבע דיגיטלי שמנפיק הבנק המרכזי.
ההבדל אינו הפרדה מוחלטת
המאמר מסייג את הניגוד בין הגישות: הפדרל ריזרב משתתף גם בניסויים בינלאומיים בשילוב פיקדונות בנקאיים טוקניזיים וכסף של בנקים מרכזיים, ואירופה אינה מוצגת כמי שמוציאה את המגזר הפרטי מהתהליך. לכן, ההבחנה שמציעה הכותבת היא בדגש האסטרטגי, ולא בחלוקה מוחלטת בין מערכת ציבורית למערכת פרטית.
פרשנות: שאלת הסליקה לצד שאלת הנכס
המשמעות לשוק ההון, במסגרת הניתוח שבמאמר, היא שטוקניזציה אינה רק דרך אחרת לייצג מניה או אג״ח. היא מעלה גם שאלה על זהות הגוף שמספק את הכסף להשלמת העסקה ועל הקשר שלו לבנק המרכזי. עם זאת, האפשרות שטוקניזציה תהפוך לתשתית רחבה של שוקי ההון מוצגת במאמר כתנאי עתידי, לא כעובדה שהתגשמה. אין בהשוואה הזאת כשלעצמה בסיס לקביעה איזה מודל יגבר או כיצד יושפעו מחירי ניירות הערך.
