בין יכולת חישוב לשינוי בשטח
רן קורבר, מייסד־שותף ומנכ״ל לשעבר של BreezoMeter, טוען בטור דעה כי בינה מלאכותית יכולה לסייע ליזמי אקלים, אך אינה תחליף לפעולה אנושית. במרכז הטור עומדת התנגדותו לציפייה שבינה מלאכותית כללית, AGI, תפתור עבור האנושות את משבר האקלים. הוא אינו מציע לוותר על הטכנולוגיה, אלא מייחס לה תפקיד מסייע בתוך תהליך שמובילים בני אדם.
המחלוקת אינה על עצם התקדמות הטכנולוגיה
קורבר מתייחס למאמר של דניאל שרייבר, מייסד ומנכ״ל לימונייד, שבו מוצגת האפשרות שרשת עצבית מלאכותית מורכבת דיה תוכל להתעלות על יכולות אנושיות. קורבר עצמו מביע הסכמה עם ההערכה שבינה מלאכותית כללית נמצאת בדרך; הסתייגותו נוגעת למסקנה שלפיה אפשר להמתין לה כפתרון למשבר האקלים. זהו תיאור עמדתו של שרייבר באמצעות הטור של קורבר, ולא בחינה ישירה של מאמרו המקורי.
הבעיה אינה נשארת בתוך המחשב
לפי קורבר, ההתמודדות עם המשבר מחייבת שינוי במערכות פיזיות ובתהליכי קבלת החלטות: מפעלים, תשתיות חשמל, חקלאות, ניקוז ורגולציה. לשיטתו, כוח חישוב וזיהוי דפוסים אינם מספיקים, משום שנדרש גם חיבור יצירתי בין תחומי מומחיות ונכונות לערער על הנחות מקובלות. אלה טיעוניו על מגבלות הטכנולוגיה, ולא ממצאים של ניסוי המוצג בטור.
הניסיון היזמי שמאחורי העמדה
כדוגמה מביא קורבר את הקמת BreezoMeter, שנועדה לדבריו לחזות זיהום אוויר בזמן אמת וברמת הרחוב בפריסה עולמית. הוא מייחס את הצלחת המיזם לשילוב בין הנדסת סביבה, פיזיקה והנדסת תוכנה, לצד יצירתיות יזמית. הדוגמה משמשת אותו להמחשת חשיבותו של חיבור בין תחומים; היא מוצגת כעדות שלו על ניסיונו בהקמת החברה.
כלי למחקר, לא תחליף להובלה
קורבר צופה שבינה מלאכותית תסייע להאיץ מחקרים, לנתח כמויות גדולות של מידע ולייעל פתרונות. לצד זאת, הוא מדגיש את הצורך ביזמים שיפעלו בשטח ויתמודדו עם חסמים רגולטוריים. ההבחנה שהוא מבקש לחדד היא בין כלי שמרחיב את יכולתם של יזמים לבין מערכת שמייתרת את תפקידם.
ניתוח: שאלת האחריות ליישום
המשמעות של הטיעון עבור הדיון בחדשנות אקלימית היא שינוי מוקד: לא רק מה מערכת בינה מלאכותית תוכל לחשב, אלא מי יחבר בין הידע לבין שינוי בעולם הפיזי. לפי העמדה שמציג קורבר, שימוש בכלי AI ופעולה יזמית אינם חלופות מתחרות. הצעתו היא לשלב ביניהם, בלי להפוך את ההבטחה הטכנולוגית לנימוק להמתנה.